המקום בו תזונה ורפואה נפגשים
ניאצינאמיד – ויטמין B3 שהפחית ב-23% סרטני עור חדשים במחקר

ניאצינאמיד – ויטמין B3 שהפחית ב-23% סרטני עור חדשים במחקר

אם כבר הסרתם אצל רופא העור נגע של סרטן עור, אולי שאלתם את עצמכם מה אפשר לעשות חוץ ממסנן קרינה וכובע. בשנים האחרונות שם אחד עולה שוב ושוב בשיחות האלה: ניאצינאמיד, צורה של ויטמין B3. אותו חומר מופיע גם בסרומים לפנים, ולכן קל מאוד להתבלבל.

בניסוי אוסטרלי גדול, כדור ניאצינאמיד של 500 מ"ג פעמיים ביום הפחית ב-23% את מספר סרטני העור החדשים מסוג שאינו מלנומה. עם זאת, המשתתפים היו מטופלים שכבר חלו לפחות פעמיים. בישראל, שבה קרינת השמש חזקה ברוב חודשי השנה, הנושא רלוונטי במיוחד. לפי מחקר על נתוני מכבי, שיעור הקרצינומה של תאי הקשקש עלה בממוצע ב-15.5% בשנה בין 2006 ל-2011. במאמר הזה נעשה סדר: מה החומר עושה, מה המחקרים באמת הראו, ולמה ניאצין וניאצינאמיד אינם אותו דבר.

מה זה ניאצינאמיד?

ניאצינאמיד (Niacinamide), ששמו האחר הוא ניקוטינאמיד (Nicotinamide), הוא אחת הצורות של ויטמין B3. השם "ויטמין B3" כולל כמה תרכובות: חומצה ניקוטינית (Nicotinic acid), ניאצינאמיד וניקוטינאמיד ריבוסיד (Nicotinamide riboside). הגוף משתמש בכולן כדי לייצר את הקו-אנזים NAD+.

אפשר לחשוב על NAD+ כמו על סוללה נטענת בתוך התא. הוא מעביר אלקטרונים בתגובות שמפיקות אנרגיה מהמזון. בנוסף, הוא משמש כחומר גלם לאנזימי PARP, שמתקנים שברים ב-DNA אחרי נזק, ולחלבונים בשם סירטואינים (Sirtuins).

הגוף יכול גם לייצר B3 בעצמו מחומצת האמינו טריפטופן (Tryptophan). אבל ההמרה הזו מוגבלת: כ-60 מ"ג טריפטופן שווים ל-1 מ"ג "שווה ערך ניאצין" (NE).

ניאצין או ניאצינאמיד: מה ההבדל?

שתי הצורות מייצרות NAD+, אבל במינון גבוה הן מתנהגות אחרת לגמרי. חומצה ניקוטינית גורמת להסמקה (Flushing), גרד ופריחה, לפעמים כבר ב-30 מ"ג ליום. יתרה מכך, מחקרים קשרו אותה לפגיעה בכבד במינונים של 750 מ"ג ליום ומעלה. רוב הדיווחים על דלקת כבד קשה הגיעו ממינונים של 3–9 גרם ליום, שרופאים נתנו בעבר להורדת כולסטרול.

ניאצינאמיד, לעומת זאת, בדרך כלל לא גורם להסמקה. תופעות כמו בחילות, הקאות ופגיעה בכבד הופיעו רק במינונים גבוהים מאוד, של 10 גרם ליום ומעלה, לפי מכון לינוס פאולינג. לכן, כשמדברים על סרטן עור, הכוונה תמיד לניאצינאמיד ולא לניאצין.

למה ויטמין B3 חשוב?

  1. ייצור אנרגיה: NAD+ הוא קו-אנזים מרכזי בהפקת אנרגיה מפחמימות, שומנים וחלבונים.
  2. תיקון DNA: אנזימי PARP משתמשים ב-NAD+ כדי לתקן נזקים בחומר התורשתי, למשל אחרי חשיפה לקרינת UV.
  3. בריאות העור: מחסור חמור מתבטא בדלקת עור באזורים החשופים לשמש. במריחה, ניאצינאמיד תומך בייצור הקרמידים של מחסום העור.
  4. מערכת העיכול: שלשול ודלקת בפה ובלשון הם מסימני המחסור החמור.
  5. מערכת העצבים: בחוסר חמור מופיעים כאבי ראש, עייפות, דיכאון ופגיעה בזיכרון.

מי בסיכון לחוסר בוויטמין B3?

חשוב להבהיר: חוסר בוויטמין B3 נדיר במדינות מערביות. עם זאת, כמה קבוצות חשופות לסיכון גבוה יותר:

  • מכורים לאלכוהול: בגלל תזונה לקויה וספיגה ירודה.
  • אנשים ללא קורת גג, וחולי אנורקסיה: כי הצריכה שלהם אינה מספקת.
  • תזונה דלת חלבון המבוססת על תירס: בתירס הניאצין זמין פחות, וגם הטריפטופן בו מועט.
  • חולים במחלות ספיגה, כגון קרוהן.
  • חולים במחלת הארטנופ (Hartnup) או בתסמונת קרצינואיד: שתיהן פוגעות בזמינות הטריפטופן.
  • מטופלים בתרופות מסוימות: איזוניאזיד, אזתיופרין, 6-מרקפטופורין, 5-פלואורואורציל, ולבודופה/קרבידופה.
  • מטופלי דיאליזה, חולי סרטן ונשאי HIV.

מי עשוי להרוויח מניאצינאמיד במינון גבוה?

זו שאלה אחרת לגמרי, כי היא לא נוגעת לחוסר. במחקרים, התועלת הופיעה בעיקר אצל מי שכבר חלה בסרטן עור שאינו מלנומה. במחקר הוותיקים האמריקאי, התועלת הגדולה ביותר הופיעה אצל מי שהתחיל ליטול אחרי הגידול הראשון. לעומת זאת, אצל מושתלי איברים החוקרים לא מצאו תועלת.

סימני חוסר

סימנים מוקדמים

  • עייפות
  • כאבי ראש
  • דלקת בפה ובלשון
  • הקאות
  • מצב רוח ירוד או דיכאון

סימנים מתקדמים

למחסור החמור קוראים פלגרה (Pellagra), והרופאים מכירים אותו כ-"4 D": – דלקת עור (Dermatitis), בעיקר באזורים חשופים לשמש – שלשול (Diarrhea) – שיטיון (Dementia) ופגיעה בזיכרון – מוות (Death) ללא טיפול

הטיפול שארגון הבריאות העולמי ממליץ עליו לפלגרה הוא דווקא ניאצינאמיד. המינון המקובל הוא 300 מ"ג ליום בחלוקה למנות, במשך 3–4 שבועות.

ניאצינאמיד וסרטן עור: מה המחקרים מראים

ניסוי ONTRAC: הבסיס לכל ההתרגשות

את ניסוי ONTRAC פרסמו החוקרים ב-2015 בכתב העת NEJM. הצוות בסידני גייס 386 מבוגרים שאובחנו עם לפחות שני סרטני עור שאינם מלנומה בחמש השנים הקודמות. חצי מהם קיבלו 500 מ"ג ניאצינאמיד פעמיים ביום, והחצי השני קיבל פלצבו, במשך 12 חודשים.

התוצאה: ירידה של 23% בסרטני עור חדשים (רווח סמך 95%: 4%–38%). בפירוט: – קרצינומה של תאי הקשקש (SCC): ירידה של 30%, תוצאה גבולית מבחינה סטטיסטית. – קרצינומה של תאי הבסיס (BCC): ירידה של 20%, אך ללא מובהקות. – קרטוזיס אקטיני (נגעים טרום-סרטניים): ירידה של 11% אחרי 3 חודשים, 20% אחרי 9 חודשים ו-13% אחרי 12 חודשים.

שני ממצאים נוספים חשובים לא פחות. ראשית, בין הקבוצות לא היו הבדלים ראויים לציון בתופעות הלוואי. שנית, ההגנה נעלמה כשהפסיקו את הטיפול: בששת חודשי המעקב שאחרי הנטילה החוקרים לא ראו תועלת.

מחקר הוותיקים האמריקאי (2025)

ב-2025 התפרסם בכתב העת JAMA Dermatology מחקר על ותיקי צבא ארה"ב. החוקרים ניתחו רשומות רפואיות של 33,822 מטופלים, ומתוכם 12,287 נטלו 500 מ"ג פעמיים ביום במשך 30 יום לפחות. בקרב הנוטלים הסיכון לסרטן עור נוסף היה נמוך ב-14%. כשהנטילה התחילה אחרי הגידול הראשון, הסיכון היה נמוך ב-54%.

אבל כדאי לזכור את המגבלות. הגיל הממוצע היה 77, ו-95% מהמטופלים היו לבנים. בנוסף, זהו מחקר תצפיתי, כלומר הוא מראה קשר ולא סיבתיות.

ניאצינאמיד אצל מושתלי איברים: בלי תועלת

מושתלי איברים מקבלים תרופות שמדכאות את מערכת החיסון, ולכן הם בסיכון גבוה במיוחד לסרטן עור. למרות זאת, בניסוי ONTRANS (NEJM, 2023) החוקרים ספרו 207 גידולים חדשים בקבוצת הניאצינאמיד ו-210 בקבוצת הפלצבו. במילים אחרות, לא הייתה תועלת. החוקרים עצרו את הניסוי מוקדם בגלל גיוס נמוך, אחרי שהצטרפו אליו 158 משתתפים בלבד.

ומה לגבי מלנומה?

ONTRAC לא בדק מלנומה, ואין עדיין ניסויים גדולים בנושא. במעבדה, ניאצינאמיד בריכוזים שאפשר להגיע אליהם בגוף לא השפיע על תאי מלנומה. גם לגבי סרטני העור שאינם מלנומה, סקירה משנת 2023 סיכמה שהראיות עדיין לא חד-משמעיות, אך פרופיל הבטיחות טוב. לכן אין לראות בניאצינאמיד תחליף להגנה מהשמש או לבדיקת עור.

ניאצינאמיד לעור: סרום וקרם

על המדף בבית המרקחת תמצאו סרום ניאצינאמיד וקרמים, בעיקר בריכוזים של 2%–5%. הנה מה שהמחקרים בדקו:

  • כתמים: 5% ניאצינאמיד הפחית היפרפיגמנטציה אחרי 4 שבועות, במחקר על 18 משתתפים. החומר לא מעכב את ייצור המלנין, אלא את העברת גרגרי הפיגמנט לתאי העור.
  • סימני הזדקנות: קרם עם 5% במשך 12 שבועות שיפר קמטוטים, כתמים, אדמומיות וגוון צהבהב, במחקר על 50 נשים בגילי 40–60. ראוי לציין שהחוקרים עבדו בחברת Procter & Gamble. על הצד התזונתי של עור מזדקן תוכלו לקרוא במדריך שלנו על קולגן.
  • מחסום העור: בתאי עור בתרבית, ניאצינאמיד העלה את ייצור הקרמידים פי 4.1–5.5. כמו כן, במריחה על עור יבש הוא הפחית איבוד מים.
  • אקנה: ג'ל 4% שיפר אקנה דלקתית אצל 82% מהמטופלים, לעומת 68% עם האנטיביוטיקה קלינדמיצין. ההבדל לא היה מובהק, כלומר שני הטיפולים היו שקולים.

רוב המחקרים האלה קטנים. חשוב מכך, אין שום ראיה שמריחת ניאצינאמיד מונעת סרטן עור.

בדיקות: בדיקת עור, לא בדיקת דם

בהקשר של סרטן עור, הבדיקה החשובה היא בדיקת עור אצל רופא עור. בדיקת דם לוויטמין B3 לא תגיד לכם אם כדאי לכם ליטול ניאצינאמיד. אם יש חשד לפלגרה, הרופא יחליט אילו בדיקות נחוצות.

מדי שנה, בדרך כלל ביוני, האגודה למלחמה בסרטן מקיימת שבוע מודעות לסרטן העור, ובמסגרתו קופות החולים פותחות מרפאות לבדיקת עור ללא תשלום. זו הזדמנות טובה, במיוחד אם עבדתם שנים בשמש או שכבר הסרתם נגע בעבר.

מקורות מזון לוויטמין B3

התזונה הישראלית מספקת בקלות את הצורך היומי. חישבנו את האחוזים לפי הצריכה המומלצת לגבר בוגר, 16 מ"ג NE:

  • חזה הודו מבושל, ללא עור: 9.9 מ"ג ל-85 גרם (62%)
  • חזה עוף מבושל, ללא עור: 8.9 מ"ג ל-85 גרם (56%)
  • טונה לייט בשימורים, במים: 8.6 מ"ג ל-85 גרם (54%)
  • סלמון מבושל: 8.5 מ"ג ל-85 גרם (53%)
  • בקר רזה מבושל: 4.4 מ"ג ל-85 גרם (28%)
  • בוטנים קלויים: 4.1 מ"ג ל-28 גרם (26%)
  • עדשים מבושלות: 2.1 מ"ג לכוס (13%)
  • קפה מבושל: 2 מ"ג לכוס (13%)
  • פסטה מועשרת מבושלת: 1.9–2.4 מ"ג לכוס (12%–15%)
  • לחם מחיטה מלאה: 1.4 מ"ג לפרוסה (9%)
  • דגני בוקר מועשרים: 20–27 מ"ג לכוס (125%–169%)

עם זאת, שימו לב: אי אפשר להגיע מאוכל ל-1,000 מ"ג ליום, המינון שהחוקרים בדקו במחקרי סרטן העור.

תוספי ניאצינאמיד ותוספים אחרים של B3

  • ניאצינאמיד בטבליות של 500 מ"ג: זו הצורה שהחוקרים בדקו במחקרים. בדרך כלל אינה גורמת להסמקה.
  • ניאצין (חומצה ניקוטינית): אינו תחליף לניאצינאמיד. הוא גורם להסמקה ולגרד, ובמינון גבוה עלול לפגוע בכבד.
  • ניקוטינאמיד ריבוסיד (NR): צורה נוספת שיוצרת NAD+, אך איש לא בדק אותה למניעת סרטן עור.
  • סרום או קרם 2%–5%: מתאים לכתמים, לאדמומיות ולמחסום העור, לא למניעת סרטן.

מלכודת לצרכן: מוצרים עם התווית "ויטמין B3" או "ניאצין" עשויים להכיל חומצה ניקוטינית. לכן בדקו שעל התווית כתוב Nicotinamide או Niacinamide.

מינון מומלץ של ויטמין B3

ההמלצות התזונתיות האמריקאיות (IOM), במ"ג NE ליום:

קבוצה מינון יומי
גברים (19+) 16 מ"ג NE
נשים (19+) 14 מ"ג NE
נשים בהריון 18 מ"ג NE
מניקות 17 מ"ג NE
גיל מבוגר 16 מ"ג NE לגברים, 14 מ"ג NE לנשים
תינוקות 0–6 חודשים 2 מ"ג
תינוקות 7–12 חודשים 4 מ"ג
ילדים 1–3 6 מ"ג NE
ילדים 4–8 8 מ"ג NE
ילדים 9–13 12 מ"ג NE
נוער 14–18 16 מ"ג NE לבנים, 14 מ"ג NE לבנות

מינון ניאצינאמיד במחקרי סרטן העור

במחקרים נטלו 500 מ"ג פעמיים ביום, כלומר 1,000 מ"ג ליום. זה בערך פי 60 מהצריכה המומלצת. יתר על כן, זה מעל הגבול העליון האירופי לניאצינאמיד, 900 מ"ג ליום למבוגרים. לחומצה ניקוטינית הגבול האירופי נמוך בהרבה: 10 מ"ג ליום. לכן כדאי ליטול מינון כזה רק בהנחיית רופא עור.

טיפים מעשיים

  1. קודם כל, הגנה מהשמש: ניאצינאמיד אינו מחליף מסנן קרינה, כובע ובגדים ארוכים. אם אתם נמנעים מהשמש לגמרי, שווה לבדוק גם את רמת ויטמין D שלכם.
  2. בדקו את התווית: חפשו Nicotinamide, לא Nicotinic acid.
  3. התמדה: ההגנה ב-ONTRAC נעלמה תוך חצי שנה מהפסקת הנטילה.
  4. סטטינים: אם אתם נוטלים תרופה להורדת כולסטרול, היזהרו מחומצה ניקוטינית. השילוב מעלה סיכון לפגיעה בשרירים.
  5. ספרו לרופא: במיוחד אם אתם מטופלים באיזוניאזיד, לבודופה או בתרופות כימותרפיות.
  6. בדיקת עור שנתית: אם כבר חליתם, המעקב אצל רופא העור חשוב יותר מכל תוסף.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין ניאצין לניאצינאמיד?

שניהם צורות של ויטמין B3, ושניהם מייצרים NAD+. אבל ניאצין (חומצה ניקוטינית) גורם להסמקה ובמינון גבוה עלול לפגוע בכבד. ניאצינאמיד בדרך כלל לא גורם להסמקה, והוא הצורה שהחוקרים בדקו למניעת סרטן עור.

האם ניאצינאמיד מונע סרטן עור?

אצל מי שכבר חלה לפחות פעמיים בסרטן עור שאינו מלנומה, הוא הפחית גידולים חדשים ב-23%. אצל מושתלי איברים החוקרים לא מצאו תועלת. כמו כן, אין נתונים על אנשים בריאים שלא חלו מעולם.

האם ניאצינאמיד מונע מלנומה?

אין לכך הוכחה. ONTRAC לא בדק מלנומה, ובמעבדה החומר לא השפיע על תאי מלנומה בריכוזים רלוונטיים.

כמה ניאצינאמיד מותר ליום?

הגבול העליון האירופי למבוגרים הוא 900 מ"ג ליום. במחקרים השתמשו ב-1,000 מ"ג, ולכן מינון כזה מתאים רק במעקב של רופא.

האם אפשר ליטול ניאצינאמיד בהריון?

בהריון הצורך היומי הוא 18 מ"ג NE, והתזונה בדרך כלל מספקת אותו. במחקרי סרטן העור השתתפו מבוגרים שכבר חלו, ולא נשים בהריון. משום כך, אל תתחילו מינון גבוה בלי להתייעץ עם הרופא.

סיכום

ניאצינאמיד הוא צורה של ויטמין B3 שמתנהגת אחרת מניאצין: בלי הסמקה ועם פרופיל בטיחות טוב. אצל מטופלים שכבר חלו בסרטן עור שאינו מלנומה, 1,000 מ"ג ליום הפחיתו גידולים חדשים, אבל רק כל עוד המשיכו ליטול. אצל מושתלי איברים לא הייתה תועלת, ועל מלנומה אין נתונים. במריחה, הוא עוזר לכתמים, לאדמומיות ולמחסום העור. לסיכום, אם כבר חליתם בסרטן עור, שאלו את רופא העור שלכם אם ניאצינאמיד מתאים לכם, והקפידו על בדיקות עור קבועות והגנה מהשמש.

מקורות

הערת אחריות: המידע במאמר זה הוא למטרות חינוכיות בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. לפני תחילת נטילת תוספי תזונה או שינוי בתזונה, יש להתייעץ עם רופא או דיאטן/ית מוסמך/ת.

שתפו אותי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *