אם אתם מעל גיל 50, נוטלים סטטינים, ומרגישים בחודשים האחרונים עייפות שלא הכרתם קודם או כאבי שרירים בירכיים ובכתפיים, יש סיכוי טוב ששמעתם כבר על קו אנזים Q10 מחבר, מרוקח או מקבוצת ווטסאפ. התוסף הזה יושב על מדף בכל רשת פארם בישראל, במחיר לא זול במיוחד, ורוב האנשים שקונים אותו לא באמת יודעים מה הוא עושה.
הנה הנתון שמסביר למה הוא מעניין דווקא בגיל מסוים. בניגוד לוויטמין D או לברזל, הגוף שלכם מייצר את המולקולה הזאת בעצמו, אבל הייצור העצמי יורד עם השנים. סביב גיל 40, הרמה בשריר הלב נמוכה בכ-32 אחוזים לעומת שיא הייצור, ומעל גיל 80 הירידה עולה על 50 אחוזים. כלומר, האיבר שהכי תלוי במולקולה מקבל ממנה פחות ופחות בדיוק בשנים שבהן הוא עובד הכי קשה. בנוסף, אצל נוטלי סטטינים התרופה מפחיתה את הרמה בדם בשיעור של עד 40 אחוזים.
מה זה קו אנזים Q10?
קו אנזים Q10, או בשמו הכימי יוביקווינון (Ubiquinone), הוא מולקולה שומנית שנמצאת כמעט בכל תא בגוף. השם מגיע מהמילה הלטינית ubique, כלומר "בכל מקום", וזה תיאור מדויק למדי.
מבחינה מבנית מדובר בטבעת בנזוקווינון שאליה מחובר זנב ארוך של עשר יחידות איזופרן, ומכאן המספר 10 בשם. הזנב הזה שומני לחלוטין, ולכן המולקולה יושבת בתוך קרומי התאים ובתוך חלקיקי השומן שנעים בדם. תכונה זו קובעת גם את אופן הספיגה מתוסף, נושא שנגיע אליו בהמשך.
שלוש צורות, שני תפקידים
המולקולה מופיעה בשלוש צורות חמצון-חיזור: יוביקווינון (הצורה המחומצנת), סמיקווינון (צורת ביניים) ויוביקווינול (Ubiquinol, הצורה המחוזרת). הגוף מחליף ביניהן כל הזמן, וההחלפה הזאת היא בדיוק מה שמאפשר לה לעשות שני דברים שונים לגמרי.
התפקיד הראשון הוא ייצור אנרגיה. אפשר לחשוב על שרשרת הנשימה במיטוכונדריה כמו על מסוע נע שמעביר אלקטרונים מתחנה לתחנה, ובסופו התא מייצר ATP, מטבע האנרגיה שלו. קו אנזים Q10 הוא העגלה שנוסעת על המסוע הזה, מקומפלקס I ומקומפלקס II אל קומפלקס III. בלי העגלה, המסוע נעצר.
התפקיד השני הוא נוגד חמצון. בצורת יוביקווינול, המולקולה עוצרת תגובות שרשרת של חמצון שומנים בקרומי התאים ובחלקיקי LDL. יתרה מכך, לצד ויטמין E היא נוגדת החמצון המרכזית בקרומים ובליפופרוטאינים, כפי שמסביר מרכז המידע על מיקרונוטריינטים של מכון לינוס פאולינג, אך בשונה מוויטמין E הגוף מסוגל לייצר אותה בעצמו. כמו כן, היא מחזירה ויטמין E מחומצן לצורתו הפעילה, ובכך מאריכה את פעולת ההגנה שלו.
למה סטטינים נכנסים לתמונה
הגוף בונה את הטבעת מטירוזין או מפנילאלנין, ואת הזנב הוא בונה דרך מסלול המבלונאט. כאן מסתתר ההסבר לקשר עם סטטינים: זהו בדיוק אותו מסלול שדרכו הגוף מייצר כולסטרול, ובדיוק אותו מסלול שסטטינים חוסמים. כלומר, ההשפעה על קו אנזים Q10 אינה תופעה אקראית אלא תוצאה ישירה של מנגנון הפעולה של התרופה.
התהליך תלוי גם בלפחות שמונה ויטמינים שמשמשים כקו-פקטורים, ובהם B2, B3, B6, B12, חומצה פולית, חומצה פנטותנית וויטמין C. לכן חסר תזונתי רחב עלול לפגוע בייצור העצמי.
למה קו אנזים Q10 כל כך חשוב לגוף?
- ייצור אנרגיה תאית: התא מייצר את רוב ה-ATP בשרשרת הובלת האלקטרונים, והמולקולה היא מרכיב הכרחי בה. לכן האיברים עתירי האנרגיה, כגון הלב, הכליות, הכבד ושרירי השלד, מכילים את הריכוזים הגבוהים ביותר.
- הגנה נוגדת חמצון: יוביקווינול חוסם חמצון שומנים בקרומי התאים ומגן על חלקיקי LDL מפני חמצון, שהוא שלב מוקדם בהיווצרות טרשת עורקים.
- תמיכה בתפקוד שריר הלב: הלב פועל ללא הפסקה, ולכן הוא תלוי במיוחד בזמינות המולקולה. ירידה ברמות מתקשרת לירידה בתפקוד הסיסטולי.
- מיחזור ויטמין E: היא מחזירה טוקופרול מחומצן לצורתו הפעילה, וכך מאריכה את משך ההגנה על הקרומים.
- תפקוד תאי הזרע: נוזל הזרע מכיל קו אנזים Q10, שמגן על קרום התא מנזק חמצוני ומספק את האנרגיה לתנועתיות.
- בריאות כלי הדם: היא תומכת בתפקוד האנדותל ובזמינות תחמוצת החנקן, וזה המנגנון שמסביר את ההשפעה הקלה על לחץ הדם.
- תפקוד נוירולוגי: המוח צורך כמות אנרגיה גדולה מאוד יחסית למשקלו. משום כך, חסר אנרגיה מיטוכונדריאלי הוא אחת ההשערות המרכזיות להסבר מנגנון המיגרנה.
- ויסות דלקת: חלק מהמחקרים מדדו ירידה במדדי דלקת כמו CRP ו-IL-6 בעקבות נטילת תוסף, אם כי התוצאות אינן עקביות בין מטא-אנליזות.
מי בסיכון לחוסר בקו אנזים Q10?
- נוטלי סטטינים: זו הקבוצה הגדולה והרלוונטית ביותר. הסטטין חוסם את מסלול המבלונאט, ולכן הרמה בדם יורדת בשיעור של עד 40 אחוזים. עם זאת, ראוי לציין שמכון לינוס פאולינג מעלה אפשרות שהירידה נובעת בעיקר מירידה ברמות הליפופרוטאינים שנושאים את המולקולה, ולא מדיכוי ישיר של הסינתזה.
- מבוגרים מגיל 60 ומעלה: הייצור העצמי יורד, וגם יעילות ההמרה ליוביקווינול נחלשת. כתוצאה מכך, רמות הפלזמה נמוכות ב-10 עד 30 אחוזים לעומת גיל צעיר.
- חולי אי ספיקת לב: ריכוז המולקולה ברקמת הלב נמוך יותר, וחומרת החסר מתואמת עם חומרת המחלה.
- חולים במחלות מיטוכונדריאליות: חסר משני שכיח במצבים אלה.
- נשאי מוטציות בגני הסינתזה: חסר ראשוני נדיר שמקורו במוטציות בתשעה גנים שהמחקר זיהה עד כה. הוא מופיע לרוב בילדות, עם מעורבות כלייתית או נוירולוגית.
- נוטלי חוסמי בטא וסטרואידים: ויקירפואה, מאגר הידע הרפואי של ההסתדרות הרפואית בישראל, מדווח על ירידה ברמות בקבוצות אלה.
- חולי סוכרת סוג 2 ותסמונת מטבולית: עקה חמצנית מוגברת מגבירה את קצב צריכת המאגר.
- ספורטאי סיבולת: העומס המטבולי גבוה, אם כי הראיות ליתרון בביצועים מתוסף אינן מספקות.
- צמחונים וטבעונים: התפריט חסר את המקורות התזונתיים העשירים ביותר, שהם איברים פנימיים ודגים שמנים. אולם מאחר שהצריכה התזונתית זניחה גם אצל אוכלי כל, ההשלכה הקלינית מוגבלת.
מהם סימני החוסר?
לפני הרשימה חשוב להבהיר נקודה שרוב האתרים המסחריים מדלגים עליה: חסר קליני אמיתי הוא נדיר באוכלוסייה הכללית, כי הגוף מייצר את רוב הכמות בעצמו. התסמינים שלהלן מתארים מצבים של חסר משמעותי או ראשוני, ולא מצב של "רמה לא אופטימלית". לכן אל תאבחנו את עצמכם לפיהם.
סימנים מוקדמים
- עייפות כרונית וירידה בסבולת למאמץ
- חולשת שרירים כללית
- כאבי שרירים, בעיקר בירכיים ובכתפיים, אצל נוטלי סטטינים
- התאוששות איטית אחרי פעילות גופנית
- מיגרנות תכופות
סימנים מתקדמים
- מיופתיה עם עלייה באנזים CK בדם
- ירידה בתפקוד הסיסטולי של הלב והחמרה של אי ספיקת לב
- הפרעות קצב
- תסמינים נוירולוגיים, ובהם אטקסיה ופרכוסים, במקרים של חסר ראשוני גנטי
- מעורבות כלייתית בצורת תסמונת נפרוטית, במקרי חסר ראשוני
בדיקת דם: מתי כדאי ומה הטווח התקין?
שם הבדיקה: Coenzyme Q10 בפלזמה או בסרום. זו אינה בדיקה שגרתית, היא אינה נכללת בסל הבריאות, ומעבדות פרטיות או מעבדות מיוחדות מבצעות אותה.
טווח תקין: לפי ויקירפואה, הצורה המחוזרת נמצאת בטווח של 320 עד 1,376 מיקרוגרם לליטר, וסך הרמה בטווח של 370 עד 1,525 מיקרוגרם לליטר. מקורות אחרים מציגים את אותו טווח ביחידות אחרות, 0.4 עד 1.5 מיקרוגרם למ"ל.
טווח יעד במחקר: בניסויים קליניים באי ספיקת לב מכוונים לרמה של מעל 2.5 מיקרוגרם למ"ל. עם זאת, חשוב להדגיש שזהו יעד מחקרי ולא ערך ייחוס מעבדתי מקובל.
מגבלה שכדאי להכיר: הרמה בדם משקפת גם את רמת הכולסטרול, כי הליפופרוטאינים הם שנושאים את המולקולה בדם. לכן כדאי לחשב יחס בין קו אנזים Q10 לכולסטרול, במיוחד אצל נוטלי סטטינים שאצלם שני הערכים יורדים יחד.
מתי בכלל לבדוק: לא כסקר באוכלוסייה בריאה. לעומת זאת, יש היגיון בבדיקה בחשד לחסר ראשוני, במחלות מיטוכונדריאליות, ולעיתים בניטור מטופלים עם תסמיני שריר תחת סטטינים.
מקורות מזון של קו אנזים Q10
המקורות העשירים ביותר הם איברים פנימיים ודגים שמנים, כלומר בדיוק המזונות שאינם נפוצים בתפריט הישראלי הממוצע:
- כבד עוף: כ-11.6 מ"ג ל-100 גרם, המקור העשיר ביותר
- לב בקר: כ-11.3 מ"ג ל-100 גרם
- סרדינים: כ-6.4 מ"ג ל-100 גרם, זמינים ונוחים גם בגרסה המשומרת
- מקרל: כ-4.3 מ"ג ל-100 גרם
- כבד בקר: כ-3.9 מ"ג ל-100 גרם
- בשר בקר: כ-3.1 מ"ג ל-100 גרם
- סלמון: כ-3.1 מ"ג ל-100 גרם
- הרינג: כ-2.3 מ"ג למנה של 85 גרם
- עוף: כ-1.4 מ"ג ל-100 גרם
- שמן סויה: כ-1.3 מ"ג לכף
- תרד: כ-1.0 מ"ג ל-100 גרם, המקור הצמחי המוביל
- בוטנים, פיסטוקים ושומשום: כ-2 מ"ג ל-100 גרם ומטה
- ברוקולי, כרובית ותות שדה: פחות מ-1 מ"ג ל-100 גרם
הפער שאי אפשר לסגור דרך הצלחת
כאן נמצאת הנקודה הכי חשובה בפרק הזה, וכדאי לומר אותה ביושר. הצריכה התזונתית היומית הממוצעת באוכלוסייה המערבית עומדת על 3 עד 6 מ"ג בלבד. לעומת זאת, המינונים שהמחקרים הקליניים בדקו נעים בין 100 ל-300 מ"ג. כלומר, גם תפריט עשיר במיוחד מספק פחות מחמישה אחוזים ממינון תוסף טיפוסי.
בוויטמין D או ב-B12 שינוי תזונתי או חשיפה לשמש יכולים לשנות את התמונה, אך כאן המזון פשוט אינו הכלי. זו אינה סיבה להפסיק לאכול סרדינים, שמביאים איתם אומגה 3 וסידן, אבל זו כן סיבה לא לצפות שהם יעלו את רמת קו אנזים Q10 בגוף.
תוספי קו אנזים Q10: יוביקווינון או יוביקווינול?
הספיגה היא צוואר הבקבוק המרכזי של התוסף הזה, בדיוק כמו בסיפור של כורכומין. המולקולה גדולה ושומנית לחלוטין, ולכן פחות מחמישה אחוזים מהמינון שבולעים מגיע בפועל לזרם הדם. הספיגה מתרחשת במעי הדק, תלויה בנוכחות שומן בארוחה, ועוברת דרך מערכת הלימפה יחד עם כילומיקרונים. משום כך, ההבדל בין צורות התוסף משמעותי הרבה יותר מאשר בוויטמינים אחרים.
ההבדל בין שתי הצורות
יוביקווינון (Ubiquinone): הצורה המחומצנת והמסורתית. היא זו שעמדה במרכז רוב המחקרים הגדולים, ובהם Q-SYMBIO ו-KiSel-10, היא יציבה יותר, זולה יותר וזמינה בכל רשת בישראל. הגוף ממיר אותה ליוביקווינול בעצמו.
יוביקווינול (Ubiquinol): הצורה המחוזרת והפעילה. במחקר השוואתי בבני אדם בריאים, ארבעה שבועות של יוביקווינון במינון 200 מ"ג ליום העלו את רמת הפלזמה מ-0.9 ל-2.5 מיקרוגרם למ"ל, ואילו יוביקווינול באותו מינון העלה אותה מ-0.9 ל-4.3 מיקרוגרם למ"ל. אצל נשים וגברים מעל גיל 60 מצאו החוקרים הפרש גדול אף יותר בשטח מתחת לעקומה. היתרון היחסי גדל עם הגיל, כי יעילות ההמרה יורדת, אך המחיר גבוה יותר והצורה פחות יציבה.
המסקנה המעשית פשוטה: מתחת לגיל 50 יוביקווינון עושה את העבודה בפחות כסף, ומעל גיל 60 או במצבי מחלה יש היגיון לשקול יוביקווינול.
על מה להסתכל על האריזה
- כמוסות ג'ל רכות עם תרחיף שמני: הגוף סופג אותן טוב יותר מאבקה בכמוסה קשה, בדיוק בגלל אופייה השומני של המולקולה.
- פורמולציות מתקדמות: ננו-אמולסיה, ליפוזומלי וקו-קריסטל מדווחות על זמינות ביולוגית גבוהה יותר, כולל מחקר הצלבה שהראה פי שניים בערך ב-Cmax וב-AUC. המחיר בהתאם.
- אבקה יבשה בכמוסה קשה: הזולה ביותר, והגוף סופג אותה הכי פחות. לכן היא פחות מוצלחת כהשקעה.
בישראל רשתות הפארם ובתי הטבע מוכרים את התוסף ללא מרשם, בין היתר של סולגר, סופהרב ואלטמן. המינונים הנפוצים הם 30, 60 ו-100 מ"ג בצורת יוביקווינון, ו-50 עד 100 מ"ג ביוביקווינול. חשוב לדעת: התוסף אינו כלול בסל הבריאות ואינו מסובסד, גם לא לנוטלי סטטינים או לחולי אי ספיקת לב.
מינון קו אנזים Q10: כמה באמת לקחת?
ראשית, נקודה עקרונית: אין RDA ואין AI רשמי, כי הגוף מייצר את המולקולה בעצמו והיא אינה מוגדרת כחומר מזון חיוני. לכן הטבלה שלהלן מציגה מינוני מחקר ומינונים מקובלים בפרקטיקה, ולא המלצות רשמיות של גוף בריאות.
| קבוצה | מינון יומי |
|---|---|
| מבוגרים בריאים, תחזוקה | 30 עד 100 מ"ג |
| נוטלי סטטינים עם תסמיני שריר | 100 עד 200 מ"ג (בניסויים: 100 עד 600) |
| אי ספיקת לב | 300 מ"ג, מפוצל ל-3 מנות של 100 מ"ג |
| מניעת מיגרנה | 300 מ"ג, לרוב 100 מ"ג שלוש פעמים ביום |
| קשישים מעל גיל 70 | 100 עד 200 מ"ג, לעיתים בשילוב סלניום |
| פוריות הגבר | 200 עד 300 מ"ג למשך 3 עד 6 חודשים |
| נשים בהריון ומניקות | אין נתוני בטיחות מספקים, אין המלצה לתוסף |
| ילדים | רק בהוראה רפואית ובמינון לפי משקל |
| טווח מקובל כללי (ויקירפואה) | 90 עד 350 מ"ג, מקסימום 1,200 מ"ג |
מה המחקרים בעצם מצאו
אי ספיקת לב: מחקר Q-SYMBIO, ניסוי אקראי כפול סמיות בן שנתיים ב-420 מטופלים, נתן לחולי אי ספיקת לב 100 מ"ג שלוש פעמים ביום. אירועים בנקודת הסיום המשולבת, שכללה מוות קרדיווסקולרי, אשפוז, תמיכה מכנית או השתלה, הופיעו אצל 30 מטופלים בקבוצת התוסף לעומת 57 בקבוצת הביקורת, עם יחס סיכון של 0.5 ו-p=0.005. בישראל, שבה מחלות הלב היו אחראיות ל-12.5 אחוזים מכלל הפטירות בשנת 2022, ומחלות הלב וכלי הדם יחד לכ-22 אחוזים לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, זהו נתון שראוי להביא לרופא המטפל.
קשישים: מחקר KiSel-10 בשוודיה נתן לבני 70 ומעלה 200 מ"ג קו אנזים Q10 יחד עם 200 מק"ג סלניום למשך ארבע שנים. גם במעקב 12 שנה לאחר מכן הגיעה התמותה הקרדיווסקולרית ל-28.1 אחוזים בקבוצת הטיפול לעומת 38.7 אחוזים בקבוצת הביקורת, כלומר הפחתה של יותר מ-40 אחוזים בסיכון. הסלניום אינו קישוט: הוא נחוץ לאנזימים שמחזירים את המולקולה לצורתה הפעילה.
כאבי שרירים מסטטינים: כאן התמונה פחות חד משמעית. מטא-אנליזה מ-2025 שכללה 7 ניסויים אקראיים ו-389 מטופלים, במינונים של 100 עד 600 מ"ג ולמשך 30 עד 90 יום, מצאה הפחתה מובהקת בתסמיני השריר בארבעה ניסויים, ובשלושה לא מצאה שינוי מובהק. במילים אחרות, זה עוזר לחלק מהאנשים ולא לכולם.
עייפות: מטא-אנליזה של 13 ניסויים אקראיים עם 1,126 משתתפים מצאה הפחתה מובהקת בתחושת עייפות, בגודל אפקט (Hedges' g) של מינוס 0.398 עם p=0.001. אכן מדובר באפקט קטן עד בינוני, לא בשינוי דרמטי.
מיגרנה: מטא-אנליזה של 6 ניסויים עם 371 משתתפים הראתה ירידה של 1.52 התקפים בחודש וקיצור משך ההתקף, אך ללא השפעה מובהקת על עוצמת הכאב.
לחץ דם: ההשפעה צנועה, הפחתה ממוצעת של 3.48 מ"מ כספית בלחץ הסיסטולי. מעניין שהאפקט בלט דווקא במינונים נמוכים מ-200 מ"ג ליום.
טיפים מעשיים לנטילת התוסף
- תמיד עם ארוחה שמכילה שומן. זו ההנחיה החשובה ביותר. כמוסה שבולעים על בטן ריקה מבזבזת חלק ניכר מהמינון. לדוגמה, ארוחה עם שמן זית, אבוקדו, ביצה או דג עושה את ההבדל.
- מפצלים מינון מעל 100 מ"ג. הגוף סופג שתיים או שלוש מנות ביום טוב יותר ממנה אחת גדולה. כך בדיוק עבד פרוטוקול Q-SYMBIO.
- בבוקר או בצהריים, לא בערב. מטופלים מדווחים לעיתים על קושי להירדם בנטילה מאוחרת. זו עצה מקובלת בפרקטיקה ולא ממצא מבוסס ניסוי, אבל היא לא עולה כלום.
- מתאזרים בסבלנות. רמות הפלזמה מתייצבות אחרי כארבעה שבועות, והשיפור הקליני במחקרים הופיע לרוב אחרי שלושה חודשים ויותר.
- משלבים עם ויטמין E וסלניום. השילוב סינרגטי במנגנון נוגד החמצון, וזה היה הרציונל של KiSel-10.
- מינון גבוה יותר אינו טוב יותר. מעל 2,400 מ"ג ליום רמת הפלזמה מפסיקה לעלות בכלל, ולכן אין שום היגיון במינונים כאלה.
אזהרה אחת שחייבים להכיר
מי שנוטל וורפרין (קומדין) חייב להתייעץ עם רופא לפני התחלה. קו אנזים Q10 דומה במבנהו לוויטמין K ועלול להחליש את פעולת הנוגד קרישה, ולכן חשוב לעקוב אחר ערכי INR. זו האינטראקציה המשמעותית ביותר של התוסף.
לגבי אינטראקציות נוספות: השילוב עם סטטינים בטוח, ואין ראיות שהתוסף פוגע ביעילות הסטטין בהורדת כולסטרול. מי שנוטל תרופות ליתר לחץ דם כדאי שינטר לחץ דם, כי ההשפעות עשויות להצטבר. חולי סוכרת יעקבו אחר רמות הסוכר. כמו כן, מטופלים בכימותרפיה מסוג דוקסורוביצין או בהקרנות לא ייטלו את התוסף ללא אישור האונקולוג, משום שקיים ויכוח מחקרי לגבי האפשרות שנוגד חמצון יחליש את יעילות הטיפול.
בכל הנוגע לבטיחות, התמונה מרגיעה יחסית. הרמה הבטוחה המקובלת לשימוש ממושך היא 1,200 מ"ג ליום, ובמחקרים החוקרים לא דיווחו על תופעות לוואי חמורות אפילו במינונים של 3,000 מ"ג ליום למשך שמונה חודשים. תופעות הלוואי שכן מופיעות קלות, בעיקר במינונים של 200 מ"ג ומעלה, וכוללות בחילה, צרבת, כאב בטן, שלשול וירידה בתיאבון, ולעיתים כאב ראש, סחרחורת או נדודי שינה.
סיכום
קו אנזים Q10 הוא מקרה חריג בעולם התוספים. הוא אינו ויטמין, אין לו RDA, ואצל אדם צעיר ובריא הגוף מייצר את כל מה שהוא צריך. לכן אין שום סיבה שכל אחד ייטול אותו. לעומת זאת, שלוש קבוצות אכן זוכות לבסיס ראיות שראוי להתייחס אליו: חולי אי ספיקת לב, נוטלי סטטינים שסובלים מכאבי שרירים, ומבוגרים מעל גיל 70.
שתי נקודות כדאי לזכור מעבר לכל השאר. ראשית, את הפער הזה אי אפשר לסגור דרך המזון, כי הצלחת מספקת 3 עד 6 מ"ג לעומת 100 עד 300 מ"ג במחקרים. שנית, הדרך שבה נוטלים את התוסף חשובה כמעט כמו המינון: עם ארוחה שומנית, מפוצל למנות, ובעקביות של חודשים.
לסיכום, אם אתם נוטלים סטטינים ומרגישים כאבי שרירים, או אם אתם מטופלים באי ספיקת לב, שווה להעלות את הנושא בביקור הבא אצל הרופא. במיוחד חשוב לעשות זאת אם אתם נוטלים גם וורפרין. התוסף אינו תחליף לטיפול תרופתי, אלא לכל היותר תוספת שהמחקר בוחן לצידו.
הערת אחריות: המידע במאמר זה הוא למטרות חינוכיות בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. לפני תחילת נטילת תוספי תזונה או שינוי בתזונה, יש להתייעץ עם רופא או דיאטן/ית מוסמך/ת.
