אם כבר הסרתם אצל רופא העור נגע של סרטן עור, אולי שאלתם את עצמכם מה אפשר לעשות חוץ ממסנן קרינה וכובע. בשנים האחרונות שם אחד עולה שוב ושוב בשיחות האלה: ניאצינאמיד, צורה של ויטמין B3. אותו חומר מופיע גם בסרומים לפנים, ולכן קל מאוד להתבלבל.

בניסוי אוסטרלי גדול, כדור ניאצינאמיד של 500 מ"ג פעמיים ביום הפחית ב-23% את מספר סרטני העור החדשים מסוג שאינו מלנומה. עם זאת, המשתתפים היו מטופלים שכבר חלו לפחות פעמיים. בישראל, שבה קרינת השמש חזקה ברוב חודשי השנה, הנושא רלוונטי במיוחד. לפי מחקר על נתוני מכבי, שיעור הקרצינומה של תאי הקשקש עלה בממוצע ב-15.5% בשנה בין 2006 ל-2011. במאמר הזה נעשה סדר: מה החומר עושה, מה המחקרים באמת הראו, ולמה ניאצין וניאצינאמיד אינם אותו דבר.

מה זה ניאצינאמיד?

ניאצינאמיד (Niacinamide), ששמו האחר הוא ניקוטינאמיד (Nicotinamide), הוא אחת הצורות של ויטמין B3. השם "ויטמין B3" כולל כמה תרכובות: חומצה ניקוטינית (Nicotinic acid), ניאצינאמיד וניקוטינאמיד ריבוסיד (Nicotinamide riboside). הגוף משתמש בכולן כדי לייצר את הקו-אנזים NAD+.

אפשר לחשוב על NAD+ כמו על סוללה נטענת בתוך התא. הוא מעביר אלקטרונים בתגובות שמפיקות אנרגיה מהמזון. בנוסף, הוא משמש כחומר גלם לאנזימי PARP, שמתקנים שברים ב-DNA אחרי נזק, ולחלבונים בשם סירטואינים (Sirtuins).

הגוף יכול גם לייצר B3 בעצמו מחומצת האמינו טריפטופן (Tryptophan). אבל ההמרה הזו מוגבלת: כ-60 מ"ג טריפטופן שווים ל-1 מ"ג "שווה ערך ניאצין" (NE).

ניאצין או ניאצינאמיד: מה ההבדל?

שתי הצורות מייצרות NAD+, אבל במינון גבוה הן מתנהגות אחרת לגמרי. חומצה ניקוטינית גורמת להסמקה (Flushing), גרד ופריחה, לפעמים כבר ב-30 מ"ג ליום. יתרה מכך, מחקרים קשרו אותה לפגיעה בכבד במינונים של 750 מ"ג ליום ומעלה. רוב הדיווחים על דלקת כבד קשה הגיעו ממינונים של 3–9 גרם ליום, שרופאים נתנו בעבר להורדת כולסטרול.

ניאצינאמיד, לעומת זאת, בדרך כלל לא גורם להסמקה. תופעות כמו בחילות, הקאות ופגיעה בכבד הופיעו רק במינונים גבוהים מאוד, של 10 גרם ליום ומעלה, לפי מכון לינוס פאולינג. לכן, כשמדברים על סרטן עור, הכוונה תמיד לניאצינאמיד ולא לניאצין.

למה ויטמין B3 חשוב?

1. ייצור אנרגיה: NAD+ הוא קו-אנזים מרכזי בהפקת אנרגיה מפחמימות, שומנים וחלבונים.
2. תיקון DNA: אנזימי PARP משתמשים ב-NAD+ כדי לתקן נזקים בחומר התורשתי, למשל אחרי חשיפה לקרינת UV.
3. בריאות העור: מחסור חמור מתבטא בדלקת עור באזורים החשופים לשמש. במריחה, ניאצינאמיד תומך בייצור הקרמידים של מחסום העור.
4. מערכת העיכול: שלשול ודלקת בפה ובלשון הם מסימני המחסור החמור.
5. מערכת העצבים: בחוסר חמור מופיעים כאבי ראש, עייפות, דיכאון ופגיעה בזיכרון.

מי בסיכון לחוסר בוויטמין B3?

חשוב להבהיר: חוסר בוויטמין B3 נדיר במדינות מערביות. עם זאת, כמה קבוצות חשופות לסיכון גבוה יותר:

• מכורים לאלכוהול: בגלל תזונה לקויה וספיגה ירודה.
• אנשים ללא קורת גג, וחולי אנורקסיה: כי הצריכה שלהם אינה מספקת.
• תזונה דלת חלבון המבוססת על תירס: בתירס הניאצין זמין פחות, וגם הטריפטופן בו מועט.
• חולים במחלות ספיגה, כגון קרוהן.
• חולים במחלת הארטנופ (Hartnup) או בתסמונת קרצינואיד: שתיהן פוגעות בזמינות הטריפטופן.
• מטופלים בתרופות מסוימות: איזוניאזיד, אזתיופרין, 6-מרקפטופורין, 5-פלואורואורציל, ולבודופה/קרבידופה.
• מטופלי דיאליזה, חולי סרטן ונשאי HIV.

מי עשוי להרוויח מניאצינאמיד במינון גבוה?

זו שאלה אחרת לגמרי, כי היא לא נוגעת לחוסר. במחקרים, התועלת הופיעה בעיקר אצל מי שכבר חלה בסרטן עור שאינו מלנומה. במחקר הוותיקים האמריקאי, התועלת הגדולה ביותר הופיעה אצל מי שהתחיל ליטול אחרי הגידול הראשון. לעומת זאת, אצל מושתלי איברים החוקרים לא מצאו תועלת.

סימני חוסר

סימנים מוקדמים

• עייפות
• כאבי ראש
• דלקת בפה ובלשון
• הקאות
• מצב רוח ירוד או דיכאון

סימנים מתקדמים

למחסור החמור קוראים פלגרה (Pellagra), והרופאים מכירים אותו כ-"4 D": – דלקת עור (Dermatitis), בעיקר באזורים חשופים לשמש – שלשול (Diarrhea) – שיטיון (Dementia) ופגיעה בזיכרון – מוות (Death) ללא טיפול

הטיפול שארגון הבריאות העולמי ממליץ עליו לפלגרה הוא דווקא ניאצינאמיד. המינון המקובל הוא 300 מ"ג ליום בחלוקה למנות, במשך 3–4 שבועות.

ניאצינאמיד וסרטן עור: מה המחקרים מראים

ניסוי ONTRAC: הבסיס לכל ההתרגשות

את ניסוי ONTRAC פרסמו החוקרים ב-2015 בכתב העת NEJM. הצוות בסידני גייס 386 מבוגרים שאובחנו עם לפחות שני סרטני עור שאינם מלנומה בחמש השנים הקודמות. חצי מהם קיבלו 500 מ"ג ניאצינאמיד פעמיים ביום, והחצי השני קיבל פלצבו, במשך 12 חודשים.

התוצאה: ירידה של 23% בסרטני עור חדשים (רווח סמך 95%: 4%–38%). בפירוט: – קרצינומה של תאי הקשקש (SCC): ירידה של 30%, תוצאה גבולית מבחינה סטטיסטית. – קרצינומה של תאי הבסיס (BCC): ירידה של 20%, אך ללא מובהקות. – קרטוזיס אקטיני (נגעים טרום-סרטניים): ירידה של 11% אחרי 3 חודשים, 20% אחרי 9 חודשים ו-13% אחרי 12 חודשים.

שני ממצאים נוספים חשובים לא פחות. ראשית, בין הקבוצות לא היו הבדלים ראויים לציון בתופעות הלוואי. שנית, ההגנה נעלמה כשהפסיקו את הטיפול: בששת חודשי המעקב שאחרי הנטילה החוקרים לא ראו תועלת.

מחקר הוותיקים האמריקאי (2025)

ב-2025 התפרסם בכתב העת JAMA Dermatology מחקר על ותיקי צבא ארה"ב. החוקרים ניתחו רשומות רפואיות של 33,822 מטופלים, ומתוכם 12,287 נטלו 500 מ"ג פעמיים ביום במשך 30 יום לפחות. בקרב הנוטלים הסיכון לסרטן עור נוסף היה נמוך ב-14%. כשהנטילה התחילה אחרי הגידול הראשון, הסיכון היה נמוך ב-54%.

אבל כדאי לזכור את המגבלות. הגיל הממוצע היה 77, ו-95% מהמטופלים היו לבנים. בנוסף, זהו מחקר תצפיתי, כלומר הוא מראה קשר ולא סיבתיות.

ניאצינאמיד אצל מושתלי איברים: בלי תועלת

מושתלי איברים מקבלים תרופות שמדכאות את מערכת החיסון, ולכן הם בסיכון גבוה במיוחד לסרטן עור. למרות זאת, בניסוי ONTRANS (NEJM, 2023) החוקרים ספרו 207 גידולים חדשים בקבוצת הניאצינאמיד ו-210 בקבוצת הפלצבו. במילים אחרות, לא הייתה תועלת. החוקרים עצרו את הניסוי מוקדם בגלל גיוס נמוך, אחרי שהצטרפו אליו 158 משתתפים בלבד.

ומה לגבי מלנומה?

ONTRAC לא בדק מלנומה, ואין עדיין ניסויים גדולים בנושא. במעבדה, ניאצינאמיד בריכוזים שאפשר להגיע אליהם בגוף לא השפיע על תאי מלנומה. גם לגבי סרטני העור שאינם מלנומה, סקירה משנת 2023 סיכמה שהראיות עדיין לא חד-משמעיות, אך פרופיל הבטיחות טוב. לכן אין לראות בניאצינאמיד תחליף להגנה מהשמש או לבדיקת עור.

ניאצינאמיד לעור: סרום וקרם

על המדף בבית המרקחת תמצאו סרום ניאצינאמיד וקרמים, בעיקר בריכוזים של 2%–5%. הנה מה שהמחקרים בדקו:

• כתמים: 5% ניאצינאמיד הפחית היפרפיגמנטציה אחרי 4 שבועות, במחקר על 18 משתתפים. החומר לא מעכב את ייצור המלנין, אלא את העברת גרגרי הפיגמנט לתאי העור.
• סימני הזדקנות: קרם עם 5% במשך 12 שבועות שיפר קמטוטים, כתמים, אדמומיות וגוון צהבהב, במחקר על 50 נשים בגילי 40–60. ראוי לציין שהחוקרים עבדו בחברת Procter & Gamble. על הצד התזונתי של עור מזדקן תוכלו לקרוא במדריך שלנו על קולגן.
• מחסום העור: בתאי עור בתרבית, ניאצינאמיד העלה את ייצור הקרמידים פי 4.1–5.5. כמו כן, במריחה על עור יבש הוא הפחית איבוד מים.
• אקנה: ג'ל 4% שיפר אקנה דלקתית אצל 82% מהמטופלים, לעומת 68% עם האנטיביוטיקה קלינדמיצין. ההבדל לא היה מובהק, כלומר שני הטיפולים היו שקולים.

רוב המחקרים האלה קטנים. חשוב מכך, אין שום ראיה שמריחת ניאצינאמיד מונעת סרטן עור.

בדיקות: בדיקת עור, לא בדיקת דם

בהקשר של סרטן עור, הבדיקה החשובה היא בדיקת עור אצל רופא עור. בדיקת דם לוויטמין B3 לא תגיד לכם אם כדאי לכם ליטול ניאצינאמיד. אם יש חשד לפלגרה, הרופא יחליט אילו בדיקות נחוצות.

מדי שנה, בדרך כלל ביוני, האגודה למלחמה בסרטן מקיימת שבוע מודעות לסרטן העור, ובמסגרתו קופות החולים פותחות מרפאות לבדיקת עור ללא תשלום. זו הזדמנות טובה, במיוחד אם עבדתם שנים בשמש או שכבר הסרתם נגע בעבר.

מקורות מזון לוויטמין B3

התזונה הישראלית מספקת בקלות את הצורך היומי. חישבנו את האחוזים לפי הצריכה המומלצת לגבר בוגר, 16 מ"ג NE:

• חזה הודו מבושל, ללא עור: 9.9 מ"ג ל-85 גרם (62%)
• חזה עוף מבושל, ללא עור: 8.9 מ"ג ל-85 גרם (56%)
• טונה לייט בשימורים, במים: 8.6 מ"ג ל-85 גרם (54%)
• סלמון מבושל: 8.5 מ"ג ל-85 גרם (53%)
• בקר רזה מבושל: 4.4 מ"ג ל-85 גרם (28%)
• בוטנים קלויים: 4.1 מ"ג ל-28 גרם (26%)
• עדשים מבושלות: 2.1 מ"ג לכוס (13%)
• קפה מבושל: 2 מ"ג לכוס (13%)
• פסטה מועשרת מבושלת: 1.9–2.4 מ"ג לכוס (12%–15%)
• לחם מחיטה מלאה: 1.4 מ"ג לפרוסה (9%)
• דגני בוקר מועשרים: 20–27 מ"ג לכוס (125%–169%)

עם זאת, שימו לב: אי אפשר להגיע מאוכל ל-1,000 מ"ג ליום, המינון שהחוקרים בדקו במחקרי סרטן העור.

תוספי ניאצינאמיד ותוספים אחרים של B3

• ניאצינאמיד בטבליות של 500 מ"ג: זו הצורה שהחוקרים בדקו במחקרים. בדרך כלל אינה גורמת להסמקה.
• ניאצין (חומצה ניקוטינית): אינו תחליף לניאצינאמיד. הוא גורם להסמקה ולגרד, ובמינון גבוה עלול לפגוע בכבד.
• ניקוטינאמיד ריבוסיד (NR): צורה נוספת שיוצרת NAD+, אך איש לא בדק אותה למניעת סרטן עור.
• סרום או קרם 2%–5%: מתאים לכתמים, לאדמומיות ולמחסום העור, לא למניעת סרטן.

מלכודת לצרכן: מוצרים עם התווית "ויטמין B3" או "ניאצין" עשויים להכיל חומצה ניקוטינית. לכן בדקו שעל התווית כתוב Nicotinamide או Niacinamide.

מינון מומלץ של ויטמין B3

ההמלצות התזונתיות האמריקאיות (IOM), במ"ג NE ליום:

מינון ניאצינאמיד במחקרי סרטן העור

במחקרים נטלו 500 מ"ג פעמיים ביום, כלומר 1,000 מ"ג ליום. זה בערך פי 60 מהצריכה המומלצת. יתר על כן, זה מעל הגבול העליון האירופי לניאצינאמיד, 900 מ"ג ליום למבוגרים. לחומצה ניקוטינית הגבול האירופי נמוך בהרבה: 10 מ"ג ליום. לכן כדאי ליטול מינון כזה רק בהנחיית רופא עור.

טיפים מעשיים

1. קודם כל, הגנה מהשמש: ניאצינאמיד אינו מחליף מסנן קרינה, כובע ובגדים ארוכים. אם אתם נמנעים מהשמש לגמרי, שווה לבדוק גם את רמת ויטמין D שלכם.
2. בדקו את התווית: חפשו Nicotinamide, לא Nicotinic acid.
3. התמדה: ההגנה ב-ONTRAC נעלמה תוך חצי שנה מהפסקת הנטילה.
4. סטטינים: אם אתם נוטלים תרופה להורדת כולסטרול, היזהרו מחומצה ניקוטינית. השילוב מעלה סיכון לפגיעה בשרירים.
5. ספרו לרופא: במיוחד אם אתם מטופלים באיזוניאזיד, לבודופה או בתרופות כימותרפיות.
6. בדיקת עור שנתית: אם כבר חליתם, המעקב אצל רופא העור חשוב יותר מכל תוסף.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין ניאצין לניאצינאמיד?

שניהם צורות של ויטמין B3, ושניהם מייצרים NAD+. אבל ניאצין (חומצה ניקוטינית) גורם להסמקה ובמינון גבוה עלול לפגוע בכבד. ניאצינאמיד בדרך כלל לא גורם להסמקה, והוא הצורה שהחוקרים בדקו למניעת סרטן עור.

האם ניאצינאמיד מונע סרטן עור?

אצל מי שכבר חלה לפחות פעמיים בסרטן עור שאינו מלנומה, הוא הפחית גידולים חדשים ב-23%. אצל מושתלי איברים החוקרים לא מצאו תועלת. כמו כן, אין נתונים על אנשים בריאים שלא חלו מעולם.

האם ניאצינאמיד מונע מלנומה?

אין לכך הוכחה. ONTRAC לא בדק מלנומה, ובמעבדה החומר לא השפיע על תאי מלנומה בריכוזים רלוונטיים.

כמה ניאצינאמיד מותר ליום?

הגבול העליון האירופי למבוגרים הוא 900 מ"ג ליום. במחקרים השתמשו ב-1,000 מ"ג, ולכן מינון כזה מתאים רק במעקב של רופא.

האם אפשר ליטול ניאצינאמיד בהריון?

בהריון הצורך היומי הוא 18 מ"ג NE, והתזונה בדרך כלל מספקת אותו. במחקרי סרטן העור השתתפו מבוגרים שכבר חלו, ולא נשים בהריון. משום כך, אל תתחילו מינון גבוה בלי להתייעץ עם הרופא.

סיכום

ניאצינאמיד הוא צורה של ויטמין B3 שמתנהגת אחרת מניאצין: בלי הסמקה ועם פרופיל בטיחות טוב. אצל מטופלים שכבר חלו בסרטן עור שאינו מלנומה, 1,000 מ"ג ליום הפחיתו גידולים חדשים, אבל רק כל עוד המשיכו ליטול. אצל מושתלי איברים לא הייתה תועלת, ועל מלנומה אין נתונים. במריחה, הוא עוזר לכתמים, לאדמומיות ולמחסום העור. לסיכום, אם כבר חליתם בסרטן עור, שאלו את רופא העור שלכם אם ניאצינאמיד מתאים לכם, והקפידו על בדיקות עור קבועות והגנה מהשמש.

מקורות

• Chen et al., N Engl J Med, 2015: ניסוי ONTRAC, ניאצינאמיד למניעת סרטן עור
• Allen et al., N Engl J Med, 2023: ניסוי ONTRANS במושתלי איברים (סיכום ב-ASCO Post)
• Breglio et al., JAMA Dermatology, 2025: מחקר ותיקי צבא ארה"ב (סיכום ב-Practical Dermatology)
• Linus Pauling Institute: דף מידע על ניאצין
• Sella et al., Br J Dermatol, 2015: מגמות בשכיחות סרטן העור בישראל
• ISRAEL21c, 2023: ירידה בתמותה ממלנומה בישראל
• VKM, 2017: גבולות עליונים לחומצה ניקוטינית ולניאצינאמיד בתוספים
• Hakozaki et al., Br J Dermatol, 2002: ניאצינאמיד והפחתת פיגמנטציה
• Bissett et al., Int J Cosmet Sci, 2004: ניאצינאמיד מקומי ועור מזדקן
• Hunt et al., Eye, 2023: סקירה על ניאצינאמיד בפה וסרטני עור

הערת אחריות: המידע במאמר זה הוא למטרות חינוכיות בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. לפני תחילת נטילת תוספי תזונה או שינוי בתזונה, יש להתייעץ עם רופא או דיאטן/ית מוסמך/ת.

הפוסט ניאצינאמיד – ויטמין B3 שהפחית ב-23% סרטני עור חדשים במחקר הופיע לראשונה ב-בריא-לי.

מרגישים עייפים כל הזמן? חסרי תיאבון, עם עור רגיש ומצב רוח ירוד שלא מסתדר לכם? ייתכן שהגוף שלכם מנסה לרמוז לכם משהו על אחד הוויטמינים החרוצים ביותר שיש, ויטמין B3, המוכר גם בשם ניאצין. זהו ויטמין שרובנו כמעט לא שומעים עליו, אבל בלעדיו אף תא בגוף לא היה מצליח להפיק אנרגיה.

הבשורה הטובה היא שחוסר חמור נדיר מאוד בישראל, בזכות תזונה מגוונת והעשרת מזונות. עם זאת, דווקא משום שמדובר ברכיב כה מרכזי, כדאי להכיר אותו לעומק: מה הוא עושה, מי בסיכון, ואיך משיגים ממנו מספיק. במאמר זה נצלול לכל מה שחשוב לדעת על ויטמין B3, בשפה פשוטה וברורה.

מה זה ויטמין B3 (ניאצין)?

ניאצין הוא ויטמין מסיס במים ממשפחת ויטמיני B. כלומר, מדובר בשם כולל לשתי צורות עיקריות: חומצה ניקוטינית (Nicotinic Acid) וניקוטינאמיד (Nicotinamide), הידוע גם כניאצינאמיד. שתי הצורות בעלות פעילות ויטמינית זהה בגוף, אך הן נבדלות בהשפעות הנלוות שלהן, כפי שנראה בהמשך.

מדוע הוא כה חשוב? הסיבה טמונה בשתי מולקולות מפתח שהגוף מייצר ממנו: NAD (ניקוטינאמיד אדנין דינוקלאוטיד) ו-NADP. חשבו על NAD כמעין “מטבע חילופין” בתוך התא. הוא מעורב ביותר מ-400 תגובות אנזימטיות, יותר מכל קו-אנזים אחר הנגזר מוויטמין. לפי מכון לינוס פאולינג, NAD פועל בעיקר בפירוק פחמימות, שומנים וחלבונים לצורך הפקת אנרגיה, בעוד NADP תומך בתהליכי בנייה ובהגנה מפני נזק חמצוני.

יתרה מכך, לגוף יש דרך מקורית להשלים מלאי: הוא מסוגל לייצר ניאצין מחומצת האמינו טריפטופן. משום כך מודדים את הצריכה ביחידות “שווי ערך ניאצין” (NE), כאשר כ-60 מ”ג טריפטופן שווים ל-1 מ”ג ניאצין. תהליך ההמרה הזה תלוי בוויטמין B6, בריבופלבין (B2) ובברזל, ולכן חוסר באחד מהם עלול לפגוע גם בייצור הניאצין.

למה ויטמין B3 חשוב?

ניאצין מעורב בשלל תפקודים חיוניים. הנה העיקריים שבהם:

1. ייצור אנרגיה: NAD חיוני לגליקוליזה, למעגל קרבס ולשרשרת הנשימה התאית, שלושת התהליכים שמפיקים את ה-ATP, מטבע האנרגיה של הגוף.
2. חילוף חומרים של שומנים: הוויטמין משתתף הן בבנייה והן בפירוק של חומצות שומן וכולסטרול.
3. תיקון DNA: NAD מספק חומר גלם לאנזימים מקבוצת PARP, המתקנים נזקים בחומר התורשתי ושומרים על יציבות גנומית.
4. פעילות נוגדת חמצון: NADP תומך בשחזור גלוטתיון, נוגד החמצון המרכזי של התא, ובכך מגן על התאים מפני נזק.
5. תקשורת תאית: NAD מעורב בפעילות אנזימי הסירטואין, הקשורים בתהליכי הזדקנות ומטבוליזם.
6. בריאות העור, העצבים ומערכת העיכול: אלו בדיוק המערכות שנפגעות ראשונות במצב של חוסר, ולכן הן משמשות כאינדיקטור רגיש.

מי בסיכון לחוסר ויטמין B3?

למרות שחוסר חמור נדיר, יש קבוצות שכדאי להן להיות ערניות במיוחד:

• מכורים לאלכוהול: אלכוהול פוגע בספיגה, באחסון ובהמרת טריפטופן לניאצין, ולעיתים קרובות מלווה בתזונה לקויה שמחמירה את המצב.
• הסובלים מתת-תזונה או מהפרעות אכילה: צריכה נמוכה של חלבון ומיקרו-נוטריאנטים פוגעת גם באספקת הניאצין.
• חולי מחלות מעי דלקתיות ומנותחים בריאטריים: קרוהן, קוליטיס וניתוחים לקיצור מעי פוגעים ביכולת הספיגה.
• חולי מחלת הרטנופ (Hartnup): הפרעה גנטית נדירה הפוגעת בספיגת טריפטופן.
• חולי תסמונת קרצינואיד: גידולים המנתבים את הטריפטופן לייצור סרוטונין במקום ניאצין.
• נוטלי איזוניאזיד נגד שחפת: התרופה מדללת את ויטמין B6 החיוני להמרה.
• אוכלוסיות עם תזונה מבוססת תירס: הניאצין בתירס קשור כימית ואינו זמין ביולוגית, עובדה שהסבירה בעבר את התפשטות מחלת הפלגרה.
• קשישים ובעלי הכנסה נמוכה: לעיתים בשל צריכה תזונתית מוגבלת ומגוונת פחות.

סימני חוסר ויטמין B3

סימנים מוקדמים

בשלב הראשוני התסמינים עדינים וקל לפספס אותם:

• עייפות וחולשה כללית
• אובדן תיאבון
• הפרעות עיכול, בחילה ואי-נוחות בבטן
• כאבי ראש
• אדישות ומצב רוח ירוד
• כיבים בפה ולשון רגישה

סימנים מתקדמים (פלגרה)

חוסר חמור וממושך גורם למחלת הפלגרה, המוכרת כ”מחלת ארבעת ה-D” על שם ארבעת מאפייניה באנגלית. לפי Cleveland Clinic, אלו הם הסימנים:

• דלקת עור (Dermatitis): פריחה סימטרית, מחוספסת וכהה באזורים חשופים לשמש, כולל “מחרוזת קסאל” סביב הצוואר.
• שלשול (Diarrhea): לעיתים דמי, בשל פגיעה ברקמות הריריות של מערכת העיכול.
• דמנציה (Dementia): בלבול, אובדן זיכרון, הזיות ואף פסיכוזה.
• מוות (Death): במקרים חמורים שאינם מטופלים.

סימן אופייני נוסף הוא לשון אדומה ובוהקת, המכונה “beefy red tongue”.

בדיקות דם לניאצין

כאן מגיעה נקודה חשובה: אין בדיקת דם שגרתית ומהימנה לניאצין. בניגוד לוויטמין D או B12, הערכת הסטטוס נעשית בעיקר דרך מטבוליטים בשתן, כמו N1-methylnicotinamide ו-2-pyridone.

מדד מעבדתי נוסף הוא “מספר הניאצין” (Niacin Number), המבטא את היחס בין NAD ל-NADP בדם. באופן כללי, הפרשה תקינה של המטבוליטים בשתן מעידה על מצב ניאצין תקין.

מתי בכלל כדאי לבדוק? בדרך כלל אין המלצה לבדיקה שגרתית. הבדיקה רלוונטית בעיקר כאשר יש חשד קליני לפלגרה, או במטופלים מקבוצות הסיכון שתוארו למעלה. אם אתם חשים בתסמינים מתמשכים, עדיף לפנות לרופא שיעריך את התמונה הכוללת.

מקורות מזון של ויטמין B3

ניאצין נמצא במגוון רחב של מזונות, בעיקר מן החי אך גם מן הצומח. לפי NIH Office of Dietary Supplements, אלו כמה מהמקורות העשירים ביותר (הערכים ל-100 גרם, על בסיס צריכה יומית של 16 מ”ג):

• כבד עגל: כ-15 מ”ג, כ-94% מהצריכה היומית
• בוטנים: כ-12 מ”ג, כ-75%
• חזה עוף: כ-11 מ”ג, כ-69%
• טונה ודגים: כ-8.5–10 מ”ג, כ-55–63%
• בשר בקר: כ-7.5 מ”ג, כ-47%
• סלמון: כ-7.5 מ”ג, כ-47%
• שקדים: כ-4.2 מ”ג, כ-26%
• אפונה: כ-2.4 מ”ג, כ-15%
• תפוחי אדמה: כ-1.2 מ”ג, כ-8%
• דגני בוקר מועשרים: משתנה, לעיתים עד כ-100%

כמו כן, דגנים מלאים וקטניות תורמים תרומה נאה. שילוב של מקורות אלו בתפריט מבטיח כמעט תמיד אספקה מספקת של ויטמין B3.

תוספי ניאצין

קיימות כמה צורות של תוסף ניאצין, וההבדל ביניהן משמעותי:

• חומצה ניקוטינית (Nicotinic Acid): הצורה היחידה המשפיעה על רמות השומנים בדם. במינון גבוה היא גורמת ל”פלאש”: הסמקה, חום ואודם בעור, שמופיעים כבר בכ-30–50 מ”ג. התופעה אינה מסוכנת, אך היא לא נעימה.
• ניקוטינאמיד (Nicotinamide): אינה גורמת להסמקה ומתאימה למניעת חוסר ולטיפול בפלגרה. עם זאת, היא אינה משפיעה על רמות הכולסטרול.
• אינוזיטול הקסהניקוטינאט (“No-Flush”): צורת שחרור איטי המפחיתה הסמקה, אך ספיגתה נמוכה בכ-30% והיא פחות יעילה לטיפול בשומנים.
• צורות שחרור מושהה: מפחיתות הסמקה, אולם מעלות את הסיכון לרעילות כבדית במינונים גבוהים.
• קומפלקס B (B-Complex): משלב ניאצין עם שאר ויטמיני B, כמו ויטמין B1 (תיאמין). שילוב זה הגיוני מבחינה קלינית, משום שחסרי ויטמיני B נוטים להופיע יחד.

חשוב לציין: אף שחומצה ניקוטינית שימשה היסטורית להורדת LDL וטריגליצרידים, מקורות עדכניים מבית הספר לבריאות הציבור של הרווארד מציינים שמחקרים חדשים לא הראו תועלת קרדיווסקולרית משמעותית מתוספת. לכן אין ליטול מינונים גבוהים על דעת עצמכם.

מינון ניאצין מומלץ

להלן הקצובה היומית המומלצת (RDA) לפי קבוצות אוכלוסייה, במונחי שווי ערך ניאצין (NE):

• תינוקות 0–6 חודשים: 2 מ”ג
• תינוקות 7–12 חודשים: 4 מ”ג
• ילדים 1–3 שנים: 6 מ”ג
• ילדים 4–8 שנים: 8 מ”ג
• ילדים 9–13 שנים: 12 מ”ג
• נערים 14–18: 16 מ”ג
• נערות 14–18: 14 מ”ג
• גברים 19+: 16 מ”ג
• נשים 19+: 14 מ”ג
• נשים בהריון: 18 מ”ג
• מניקות: 17 מ”ג
• קשישים: כמו מבוגרים (16 לגברים, 14 לנשים)

ראוי לציין שמקורות ישראליים, כמו אתר Infomed, מציינים לעיתים ערכים מעט גבוהים יותר, כ-19 מ”ג לגברים וכ-15 מ”ג לנשים. משרד הבריאות הישראלי מאמץ בדרך כלל את ערכי ה-RDA הבינלאומיים.

טיפים מעשיים

• קבלו רוב הכמות מהמזון: תזונה מגוונת הכוללת בשר, עוף, דגים, קטניות ודגנים מלאים מספקת בדרך כלל את כל הניאצין הדרוש, ללא צורך בתוספים.
• שימו לב לגבול העליון: הגבול העליון הבטוח למבוגרים הוא 35 מ”ג ליום מתוספים ומזון מועשר. ערך זה אינו חל על ניאצין טבעי במזון.
• היזהרו מתופעת הפלאש: אם אתם נוטלים חומצה ניקוטינית וחווים הסמקה, נטילה עם ארוחה יכולה למתן אותה. אף על פי כן, כדאי להתייעץ עם רופא.
• תשומת לב לאינטראקציות: ניאצין במינון גבוה עלול להעלות סוכר בדם (חשוב לחולי סוכרת), להחמיר גאוט בשל עלייה בחומצה אורית, ולהגביר סיכון למיופתיה בשילוב עם סטטינים.
• תמכו בהמרה מטריפטופן: צריכה מספקת של B6, ריבופלבין וברזל מסייעת לגוף לייצר ניאצין בעצמו.
• הימנעו ממינונים גבוהים ללא פיקוח: מינונים של 1–3 גרם ליום, במיוחד בצורות שחרור מושהה, עלולים לגרום לרעילות כבדית.

סיכום

ויטמין B3, הניאצין, הוא גיבור שקט שעובד מאחורי הקלעים בכל תא בגוף: מהפקת אנרגיה ועד תיקון DNA והגנה מפני נזק חמצוני. הבשורה המרגיעה היא שחוסר חמור נדיר מאוד בישראל, בזכות תזונה מגוונת והעשרת מזונות. עם זאת, קבוצות מסוימות, כמו מכורים לאלכוהול, חולי מעי וסובלים מתת-תזונה, כן נמצאות בסיכון וכדאי להן להיות ערניות.

בסך הכול, המסר פשוט: אכלו מגוון, שימו לב לסימנים המוקדמים, ואל תיטלו מינונים גבוהים של תוספים על דעת עצמכם. אם אתם חשים בעייפות מתמשכת או בתסמינים אחרים שמטרידים אתכם, כדאי לפנות לרופא או לדיאטן/ית שיעריכו את מצבכם הכולל וימליצו על הצעדים הנכונים עבורכם.

רוצים להמשיך ללמוד? קראו גם את הפוסטים שלנו על נתרן, חומצה פולית, חומצה פולית בהריון ועל עודף ויטמין C.

הערת אחריות: המידע במאמר זה הוא למטרות חינוכיות בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. לפני תחילת נטילת תוספי תזונה או שינוי בתזונה, יש להתייעץ עם רופא או דיאטן/ית מוסמך/ת.

הפוסט ויטמין B3 (ניאצין) – סימני חוסר, מקורות ומינון הופיע לראשונה ב-בריא-לי.